1 השפעות הטיפול בפסולת אורגנית ע"י מערכות קומפוסטציה
למערכות הקומפוסטציה השונות יש
השפעות כלכליות וסביבתיות רבות.
1.1
השפעות
כלכליות
התועלות הכלכלית של הטיפול בפסולת אורגנית נובעות מהחיסכון בתשלום לאתרי הטמנה ובערך המוסף של החומרים הממוחזרים האורגניים והאחרים, בנוסף לחיסכון בעלויות השינוע. היקף תועלות אלו תלוי בעלויות מערך האצירה, גובה היטל ההטמה, המרחק מאתר הטיפול בפסולת וה"שטעון" לתחנת המעבר. גם גודל היישוב וסוג המועצה יכול להיות קריטי בהקשר זה. לצד גורמים אלו, אופן הטיפול בפסולת יכול להשפיע בצורה משמעותית על עלויות הטיפול בפסולת.
1.1.1
חיסכון
בעלויות
ההטמנה
בשנת 2007, נקבע "היטל ההטמנה" ככלי רגולטורי לצורך הסיוע לרשויות להשוות את עלות ההטמנה לעלות של טיפול בפסולת בחלופות טכנולוגיות שונות. אז, תעריף היטל ההטמנה לפסולת מעורבת היה 10 ₪/טון. היום תעריף ההטמנה 107
₪ /טון ללא מע"מ, כלומר עליה מצטברת של כ- 974% (
אזנקוט
2019,). בנוסף לעלות היטל ההטמנה, עיריות משלמות כ- 120 ₪ לטון פסולת מעוברת לאתרי ההטמנה כדמי כניסה לאתרים. מחיר זה תלוי בגורמים שונים ויכול להשתנות לפי הרכב הפסולת, כמויות הפסולת ועוד. (ראיון
אישי, ליית'י
ג'נאים 2020).
1.1.2
עלויות
הטיפול
בפסולת
אופן הטיפול בפסולת יכול להשפיע בצורה משמעותית. הטיפול בפסולת אורגנית בשיטת הקומפוסטציה יותר זול מאשר הטיפול בתהליך אנארובי או הטמנה (ללא חישוב עלויות השינוע). לפי חישובים שבוצעו בארץ בשנת 2009 נמצא שההפרש בעלויות בין חלופת קומפוסטציה במתקן אזורי לבין ההטמנה הוערך אז ב 72
₪. חיסכון זה תלוי בגודל מתקן הקומפוסטציה, כך הטיפול במתקן של 400 טון/יום היה בעלות 59 ₪
לעומת 72
₪/טון לטיפול במתקן 200 טון/יום (אוסטרובסקי וקוצר, 2009 ).
גם במתקני קומפוסטציה קהילתיים/יישוביים עלות הטיפול בפסולת יכולה להשתנות לפי כמות הפסולת האורגנית המטופלת וכמות הפסולת המתוכננת במתקן הטיפול. בבדיקת הכדאיות הכלכלית במסגרת פרויקט לטיפול בפסולת האורגנית במתקני קומפוסטציה מקומיים במספר יישובים במועצה אזורית הגליל העליון הוצג שעלות הטיפול נעשית כדאית ביותר כאשר מדובר בטיפול בכמויות בין 700 ל 2500 טון בשנה, כך שעלות הטיפול היא בין 25-45 (100- 180 ₪) כפי שאפשר לראות באיור מס' 7.
איור 7: היחס בין עלויות הטיפול לכמויות הפסולת המטופלות, עם דגש על הטווח האופטימלי (Plana)
לצד גודל המתקן, טכנולוגית הקומפוסטציה יכולה להשפיע על העלויות, עלות הטיפול בשיטת התלמיםWindrow
היא יותר זולה מאשר שיטת הטיפול במתקנים סגורים In Vessel
( אוסטרובסקי ו קוצר,
2009 ).
1.1.3
חיסכון
בעלויות השינוע
אתרי ההטמנה נמצאים לרוב במקומות מרוחקים מהאוכלוסייה. עלות שינוע הפסולת למטמנות היא מהמרכיבים העיקריים בעלות הטיפול הכוללת. עלות זו הוערכה בשנת 2009 ב 0.6 ₪/טון/ק"מ (אוסטרובסקי
וקוצר
2009 ,). במכרזי פינוי אשפה עלות הפינוי לטון היא 240
₪ או כ-2400 ₪ ליום עבודה (אשכול רשויות גליל מערבי, 2019). בממוצע אתרי ההטמנה נמצאים במרחק של 100 ק"מ לעומת אתרי קומפוסטציה/עיכול אנארובי שהמרחק אליהם הוא בממוצע 50 ק"מ.
מתקני קומפוסטציה קהילתיים נמצאים בד"כ בקרבת המקום בו נוצרה הפסולת ולכן עלויות השינוע הן מינימליות. ישנם מקרים שאתרי קומפוסטציה נמצאים בטווח 400 מטר – 2 ק"מ בקומפוסטרים קהילתיים (Pai et al., 2019), אך המרחק יכול להגיע ל כ- 15 ק"מ (Lim et al., 2019). כאשר עדיין המרחקים הללו נמוכים מממוצע המרחק ממתקני קומפוסטציה אזוריים בארץ (50 ק"מ) לפי אוסטרובסקי וקוצר (2009).
בבדיקה שנערכה בזכרון יעקוב נמצא כי עלות הטיפול הכוללת בפסולת אורגנית שנאספת ביישוב ומועברת לאתר טובלן היא 710 ₪/טון. במקום זאת, העלות הכוללת לטיפול בפסולת אורגנית שמטופלת באתר קומפוסט יישובי היא 408 ₪/טון, עלות זו הינה נמוכה גם מעלות הטיפול בפסולת יבשה: 550 ₪/טון
(מבור
2018 ,).
1.1.4
חיסכון
בעלויות
הדשנים
הביקוש לקומפוסט המיוצר מפסולת אורגנית תלוי באיכות הקומפוסט המיוצר. מחקרים רבים מראים כי הביקוש לקומפוסט הוא נמוך מכיוון שאיכות הקומפוסט "גרועה" ( דסקל, 2018) ועשוי לרוב מפסולת מעורבת שמכילה לרוב חומרים כמו סוללות ושברי זכוכית וקופסאות שקשה להפרידם גם לאחר תהליך הניפוי (ברויטמן
2009 ,).
ייצור קומפוסט איכותי, יכול להיות תחליף "כלכלי" לדשנים המלאכותיים בקרב החקלאים. קומפוסט איכותי (שמקורו לא מפסולת עירונית) עולה בד"כ 700-900
₪ לכל דונם, לעומת 1500
₪ כשמשתמשים בדשנים כימיים (Bonoli et al., 2019). עלות הקומפוסט תלויה מאוד באיכות ההפרדה ובאיכות המוצר הסופי, לכן קומפוסט שמקורו מפסולת עירונית ללא הפרדה במקור יכול להיות חסר-ערך כלכלי ולא ייחשב כמחזור (רוזנבלום ולפידות, 2019).
1.1.5
רווחים
ספציפיים
לאור מחירי הקומפוסט הנמוכים, פרויקטי קומפוסטציה מבוזרת ברחבי העולם מנסים לשלב במודל הכלכלי שלהם עוד "סקטור" בכדי למקסם את הרווחים. להלן ארבע דוגמאות:
1) ישראל: במחקר שנעשה בארץ, נמצא כי בגידולים מסוימים התפוקה השולית כתוצאה מיישום הקומפוסט היא משמעותית וזה יכול להתבטא ברווח כספי למשק החקלאי (אילון ואחרים
2005).
2) כפר ג'למה - שטחי הרשות הפלסטינית: במהלך בחינת הכדאיות הכלכלית לפרויקט קומפוסטציה בכפר גלמה נמצא שההכנסות ממכירת הקומפוסט מהווים אחוז קטן
מההכנסות לעומת ההכנסות שיכולות להיות משילוב איסוף פסולת הפלסטיק מהחממות החקלאות עם חלקות הקומפסט. באמצעות פעולה זאת, פעולת השינוע וההובלה נהייה כדאית יותר (Bonoli et al., 2019) .
3) מליזיה: בבחינת הכדאיות הכלכלית למתקן קומפוסטציה מקומי נמצא שהכדאיות הכלכלית תלויה באופן ישיר בשילוב משק חקלאות אורגנית שיעשה שימוש בקומפוסט ויפיק תוצרת חקלאית אורגנית לצרכנים שיעשו מנוי חצי שנתי
(Lim
et al., 2019).
4) ארצות הברית: במיזם קומפוסטציה בצפון וירמונט נמצא שההכנסה העיקריות בפרויקט שאסף כל שבוע 0.75 טון ששימשו גם להאכלת 50 תרנגולות, היתה מהביצים שהטילו ונמכרו בכ- 4500 דולר בשנה (Platt et al., 2014).